פסק-דין בתיק ת"א 729-09

מדובר בתביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעים לתשלום פיצויים,  לצו מניעה קבוע ולצו עשה, וזאת בגין נזקים שנגרמו לתובעים, שרכשו דירותיהם בבית משותף שנבנה על ידי הנתבעת 1, ברח' הפרחים 28, אשדוד.

בכתב התביעה, טענו התובעים בין יתר טענותיהם,  כי על הנתבעים לפצותם בגין נזקים שנגרמו להם עקב ניהול חנות ירקות על ידי נתבעים 2, 3, בקומת הקרקע של הבית המשותף. כמו כן, טענו התובעים, כי על הנתבעת 1 לפצותם, בין היתר, בגין ירידת ערך דירותיהם עקב בניית מספר חנויות רב מן המוסכם בקומת הקרקע המסחרית של הבניין ובגין הקצאת מספר נמוך של מקומות חניה במגרש החניה ואי הקצאת מחסנים לרוכשי הדירות.

לאחר ששמעתי הצדדים  ועיינתי במסמכים שהוצגו בפני, אני קובע כדלקמן:

התביעה כנגד הנתבעת 1

הטענה כי הנתבעת שינתה את תוכנית הבניה מבלי לידע תובעים.

בכתב תביעתם ציינו התובעים, כי הנתבעת 1 בנתה את הבניין נשוא כתב התביעה בניגוד לתב"ע 6/108/03/03 שהייתה בתוקף ושעל פיה ניתן לה היתר הבניה. לטענת התובעים היתר הוועדה המקומית מיום 15.7.98 לתוספת שטח מסחרי ואחסנה למסחר למגרש בו קיים בניין המגורים ניתן רק לאחר אכלוס הבניין ולמעשה, רק ביום 31.5.99 ניתן לנתבעת 1 היתר בניה לשטח המסחר.

לאור זאת טענו התובעים, כי הנתבעת שינתה תכניות הבניה מבלי לידעםץ.

דיון - עיון בסעיף 11 ג' להסכמי המכר עליהם חתמו התובעים כולם, מעלה כי באותו סעיף צוין כדלקמן:

"הקונה מצהיר כי ידוע לו וכי הוא מסכים לכך ... למוכר הזכות לבקש שינוי בכל תוכנית במטרה להגדיל את מספר המקומות ו/או הדירות ו/או החנויות שיבנו על המגרש. הקונה מתחייב בזאת להימנע מכל פעולה העלולה לפגוע בזכות המוכר מלקבל ו/או לממש את זכויות הבניה הנ"ל".

לאור האמור בסעיף זה, מנועים התובעים מלטעון כל טענה הנוגעת לשינוי התוכנית שבהתאם לה נבנה הבית המשותף.  התובעים גם לא הצליחו להוכיח כי מדובר בסעיף מקפח בחוזה אחיד.

לא זאת אף זאת, עיון בתשריט שצורף להסכם המכר עליו חתמו התובעים (ת/ 1 לתיק מוצגי התובעים) ובפרוספקט שהוצג בפני התובעים בטרם רכישת הדירות, מעלה שהן בתשריט והן בפרוספקט מודגמת קומת מסחר בחזית הבניין.

בנסיבות האמורות לעיל, לא יהיה מקום לקבל את טענת התובעים לפגם כלשהו בפעולות הנתבעת 1 בעת הגשת הבקשה לשינוי התב"ע הנוגעת לבניין נשוא התביעה.

הגדלת מספר החנויות בקומה המסחרית

בכתב תביעתם ציינו התובעים כי בחוזה המכר צוין כי בבניין יבנו  6 חנויות בקומת הקרקע ובפועל נבנו 9 חנויות,כך שבפועל נבנו לטענתם בחזית המסחרית  3 חנויות נוספות למוסכם בחוזה.

מתוך חומר הראיות ובין היתר, מתוך התשריט שצורף להסכם המכר עליו חתמו הצדדים (לדוגמא ת/ 25 לתיק מוצגי התובעים), עולה כי בענייננו מדובר בפרויקט ובו שני מבני קומות שביניהם מחברת קומת קרקע מסחרית המיועדת למסחר.  כן עולה מהתשריט, כי לכל מבנה חדר מדרגות אחד.

יצוין, כי התביעה נשוא תיק זה הוגשה אך ורק על ידי חלק מרוכשי הדירות באחד המבנים בפרויקט הבניה האמור ואיש מדיירי המבנה השני לא צורף כתובע לכתב התביעה.

עיון בסעיף  1.2 למפרט הטכני שצורף לכל הסכם שנחתם ע"י רוכש דירה, מעלה כי באותו סעיף מצוין  תחת הכותרת "תיאור הבניין" כי בבניין אליו מתייחס המפרט הטכני יהיה חדר מדרגות אחד ומכאן שכאשר מתייחס החוזה למילה "בניין" הוא מתייחס לאחד ממבני הקומות המצויים בפרויקט ולא לשני המבנים יחדיו. זאת  ועוד, עיון בסעיף 1.8 למפרט הטכני, מעלה כי על פי הסעיף האמור יהיה בכל "בניין" 6 חנויות בקומת הקרקע ולחברה נשמרת הזכות להוסיף חנות אחת בקומת הקרקע.

מתוך האמור לעיל, עולה כי בהתאם להסכם המכר רשאית הייתה התובעת להקים בשני המבנים  המהווים את פרויקט הבניה, בסה"כ 14 חנויות.

מאחר ועל פי טענת התובעים ועל פי הראיות שהוצגו בפני בכל פרויקט הבניה, דהיינו, בכל הקומה המסחרית שמתחת לשני המבנים הקימה הנתבעת 9 חנויות (ובכל מקרה לא יותר מ- 14 חנויות), יהיה מקום לדחות את טענות התובעים בעניין.